החלטה
1.עניינה של הבקשה שלפני במחיקת כתב הגנתה של המשיבה, לנוכח אי ציותה לצו בית המשפט בדבר גילוי מסמכים.
2.המבקשות הינן תאגידים אשר נקטו בתביעת השבה בגין תשלומים שנגבו מהם על ידי המשיבה. במסגרת ההליכים המקדמיים, נדרשה המשיבה למסור תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין. הואיל והתצהיר לא נמסר לתובעות, עתרו הן בבקשה לחייב את המשיבה להשיב בתצהיר ערוך כדין לדרישת גילוי המסמכים. בתאריך 4.2.11 הוריתי למשיבה להגיש תצהיר ערוך כדין ביחס לדרישה לגילוי מסמכים וכן לאפשר עיון במסמכים.
3.לטענת המבקשות, התצהיר שנמסר להן אינו ממלא אחר החלטת בית המשפט: לא בדרישותיו הצורניות-פורמאליות ואף לא מבחינת תכניו - הלכה למעשה לא נזכרו בו מסמכים שהמשיבה נדרשה לגלותם. משכך, עתרו המבקשות להורות על מחיקת כתב ההגנה של המשיבה.
4.המשיבה טענה שמילאה אחר צו בית המשפט והגישה תצהיר כדין. מעבר לכך הוסיפה המשיבה, כי לזכותה עומדים טעמים מכוחם יש לדחות את הבקשה: היותה מכבידה והיותה מיועדת לגלות מסמכים שהינם חסויים מכוח הדין.
5.בדרישה לגילוי מסמכים ציינו המבקשות את המסמכים הבאים:
א.דוחות, מסמכים ורשימונים לגבי גביית דמי הרשאה במהלך שבע שנים עובר להגשת התביעות.
ב.דוחות ומסמכים לגבי העברת הסכומים שנגבו מהתובעות לידי רשות שדות התעופה.
ג.מסמכים המייפים את כוחה של המשיבה לגבות דמי הרשאה עבור רשות שדות התעופה.
ד.מסמכים לפיו הוסכם בין המשיבה לרשות שדות התעופה על הפסקת גביית דמי הרשאה מיבואנים על ידי המשיבה החל מיום 21.4.09 "וכל מסמך אחר אשר סוכם בין הנתבעת לבין רש"ת ואשר מסדיר את התגוננות הנתבעת ו/או רש"ת בפני תביעות יבואנים בגין גביית דמי הרשאה".
ה.הסכם בין המשיבה למלם מערכות בע"מ, מכוחו מספקת מלם שירותי מחשוב למשיבה.
6.המשיבה השיבה לדרישה זו, באמצעות תצהיר מטעם גב' שולה כהן. התשובה נערכה בהתאמה לכל אחת ואחת מהדרישות:
א.גילוי הרשימונים והמסמכים לגבי גביית דמי הרשאה בשבע השנים לפני הגשת התביעות: לגבי דרישה זו השיבה המצהירה, שהדרישה מכבידה וכל יבואן רשאי לפנות למל"מ על מנת לקבל את המידע הנודע לו.
לאחר שבחנתי את תשובת המצהירה, אני סבור כי אכן הדרישה מכבידה ביותר, ואין בה כדי לסייע לבירור התביעה. ראשית, הרשימונים אמורים להימצא בחזקת התובעת או סוכן המכס מטעמה. די בכך להעיד על כך שמדובר בדרישה שכל כולה הכבדה יתירה, המצדיקה דחיית הבקשה [ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159 (1950)]. שנית, במסגרת ההליכים המקדמיים, התגבש המסדר לפיו תינתן גישה למערכות המידע של מל"ם לצדדים השלישיים בתביעות, הסדר שללא ספק יתרום לייעול ההליך. גם המבקשות דנן היו שותפות להסדר זה. סיכומו של דבר – המידע המבוקש אמור להימצא בידי המבקשות. אף אם אינו מצוי בידן, אין מניעה שהמידע יימסר בהתאם להסדר הדיוני שגובש.
ב.דוחות ומסמכים לגבי העברת הסכומים שנגבו מהתובעות לידי רשות שדות התעופה: המצהירה השיבה שמדובר במנגנון כללי ללא שמות יבואנים, אלא על פי מספר רשימונים. המצהירה השיבה כי "אין בידי המכס מסמכים בקשר לתובעות". לנוכח תשובת המצהירה כי אין בידי המשיבה מסמכים לעניין זה, אין לדרישת התובעות למסירת מסמכים, שהרי הכלל הוא שאין חובת גילוי המסמכים משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים כאלה ואחרים ולייצר מסמכים לצרכי המשפט [רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (ט.פ.) (2005)].
ג.מסמכים המייפים את כוחה של המשיבה לגבות דמי הרשאה עבור רשות שדות התעופה: המצהירה השיבה כי המסמך היחיד המצוי ברשות המשיבה כבר צורף לכתב טענות של המשיבה ואין בידיה מסמכים נוספים. לאור מסירת תשובה ממצה זו, אני סבור שאין מקום להוסיף ולדוש בדרישה זו [רע"א 4256/98 ה.ל.ס בע"מ נ' כור מתכת בע"מ, פ"ד נג(1) 621 (ט.פ.) (1999)].
ד. מסמכים לפיו הוסכם בין המשיבה לרשות שדות התעופה על הפסקת גביית דמי הרשאה מיבואנים על ידי המשיבה, החל מיום 21.4.09 ומסמכים לעניין התגוננות בפני תביעות יבואנים: המצהירה השיבה שאין מקום להורות על גילוי המסמכים שכן מדובר במסמכים חסויים מכוח היותם תכתובות פנימיות. בתגובתה לבקשה, הטעימה המשיבה שמקור החיסיון הינו התייעצויות פנימיות בין רשויות וחיסיון מסמכים שהוכנו לעבר הליך משפטי.
לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, אני סבור שהדין עם המשיבה. לדרישת גילוי המסמכים נקבעה דרישת סף כרונולוגית: 21.4.09. כזכור, במועד זה הודיעה המשיבה לבית המשפט שדן בתביעה ייצוגית בתיק ת"מ 102/09 (ת"א) בש"א 30198/09 מדיק ניהול סחר ושיווק חיפה בע"מ נ' מדינת ישראל (רשות המיסים), כי לנוכח הקושי בהמשך הגבייה של דמי ההרשאה תחדל המדינה לגבות דמים אלה באמצעות רשימוני ייבוא. זה היה הרקע לפסק הדין שניתן על ידי כב' השופטת ד"ר אגמון-גונן. הודעה זו, מצד המשיבה, משמשת בסיס לתביעות שלפניי. במילים אחרות, המבקשות עותרות לחשיפת המסמכים שתיעדו את ההתייעצויות בין המשיבה לבין רשות שדות התעופה בשאלה, כיצד תיפסק גביית דמי ההרשאה וכיצד יתגוננו אלה בפני התביעות המשמשות ובאות מצד היבואנים. בנסיבות אלה, חל חיסיון על המסמכים המתעדים התייעצויות מסוג זה, הן מעצם היותן פנימיות ומכילות התייעצויות משפטיות והן מעצם היותן צופות פני הליכים משפטיים [רע"א 4999/95 אלבריצי אינטרנשיונל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(1) 39 (1996); ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל לישראל בע"מ, פ"ד כט(1) 169, 171 (1974)].
ה.הסכם בין המשיבה למלם מערכות בע"מ מכוחו מספקת מלם שירותי מחשוב למשיבה – בהקשר לדרישה זו השיבה המצהירה כי המסמך אינו רלבנטי למחלוקת ויש בחשיפתו לפגוע בסודות מסחריים של צד שלישי, שאינו צד להליך.
לאחר ששקלתי את עמדת המשיבה, אני סבור כי אכן אין מקום להורות על חשיפת ההסכם בין המשיבה למלם. ראשית, לא שוכנעתי שקיימת תרומה כלשהי, אפילו מזערית, לחשיפת המסמך. שנית, מדובר במסמך שמכיל תנאי התקשרות מסחריים בין המשיבה למי שאינו צד להליך, והכלל הוא שאין להורות על חשיפת המסמך בלא קבלת עמדת הצד החיצוני להליך [בע"מ 3542/04 פלוני נ' פלונית, (ט.פ.) (2005)]. חשיפת המסמך עלולה לפגוע בסודות מסחריים של צד זה ואין מקום להורות על חשיפת המסמך בלא קבלת הסכמת מלם.